מוזמנים ליעוץ, ונצא לדרך חדשה



    תסמונת גמילה – קריז

    מהו "קריז"?

    "קריז", המכונה גם בשם "תסמונת גמילה", הוא מצב המופיע כאשר האדם המכור אינו מקבל את מנת הסם שלו, או כאשר הוא מנסה להיגמל מן הסם שצרך.

    כאשר האדם נמצא במצב של "קריז", גופו מסמן לו שהוא זקוק למנת הסם. ללא מנת הסם, מצבו הגופני של המכור קשה ביותר, אך ברגע שיקבל את מנת הסם – יחלפו הסימנים השליליים והתופעות הגופניות הקשות כלא היו.

    פעמים רבות, הופעת ה"קריז" גורמת למצב נפשי קשה ביותר שבא לידי ביטוי באלימות, בצעקות ובהתנהגות בלתי טבעית. לעתים המכור הנמצא ב"קריז" זקוק כה נואשות למנת הסם, עד שהוא מגיע למצב בו הוא מבצע "פעולות הישרדותיות" על-מנת להשיגה – גונב, מתנהג באלימות ועוד.

    ה"קריז" יכול להתבטא בצורה קלה יותר גם אצל מכורים לקפאין או לסיגריות. במקרים אלה, תסמיני הגמילה לא יוגדרו במונח "קריז", אלא במונח "תסמונת גמילה".

    כיצד ה"קריז" בא לידי ביטוי אצל מכורים לסוגים שונים של סמים?

    כל סם אשר נצרך באופן קבוע ומופסק, גורם להופעת "קריז". האופן שבו מתבטא ה"קריז" תלוי בסם שנלקח. הסיבות לכך הן שכל סם פועל על מנגנון פיזיולוגי שונה, וקיימת גם השפעה אינדיבידואלית של הגמילה מן הסם על אותו אדם שצרך אותו.

    ישנם כמה סמים עיקריים שהפסקת השימוש בהם גורמת ל"קריז":

    סמים מעוררים (כגון: קוקאין, קראק, ריטלין ואמפטמינים)

    שימוש בסמים מעוררים עלול לגרום לתסמיני גמילה רבים. התופעות העיקריות הנגרמות על רקע גמילה מחומרים מעוררים הם דיכאון, עייפות וחרדה.
    בשימוש קיצוני ובלתי מבוקר בסמים המעוררים, עלולה להתפתח תופעת ה"קריז". במקרים מסוימים, ה"קריז" יכול להתבטא בפיתוח נטיות אובדניות, בפרנויות ובהיעדר קשר עם המציאות. סימני הגמילה הקשים הללו, המערבים סממנים פסיכיאטריים, דורשים טיפול מיידי ומתאים, הכולל תמיכה נפשית וטיפול תרופתי. חשוב להדגיש כי שימוש בתרופות מרשם כגון ריטלין, המתבצע בצורה מבוקרת ומלווה על-ידי רופא, אינו אמור להוביל להופעת סימני הגמילה, ונחשב בטוח למדי. במידה והשימוש בריטלין מתבצע באופן בלתי מבוקר ובלתי מפוקח – אז עשויים להופיע סימני הגמילה הנלווים להפסקת השימוש.

    דפרסנטים (כגון: אלכוהול, מריחואנה ובנזודיאזפינים)

    הפסקת צריכתן של תרופות המשמשות להקלה על חרדה, כמו ואליום, עלולה לגרום להופעה של "קריז", זאת במידה ומשתמשים בתרופות הללו על בסיס קבוע ולאורך זמן רב. הסימנים המדאיגים של גמילה מתרופות אלו הם: הזיות, רעידות בגוף, פרכוסים ועלייה בלחץ הדם, בקצב הלב ובחום הגוף. לאחר שימוש מתון יותר, יכולים להופיע סימנים קלים יותר כמו אי שקט, חרדה, הפרעות שינה והזעת יתר. הטיפול במצב של "קריז" על רקע גמילה מדפרסנטים, יכלול ירידה הדרגתית בשימוש בתרופות. אפשרות נוספת היא שימוש בתרופות אחרות, שמטרתן להקל על העירור העצבי הנגרם כתוצאה מהגמילה.

    אופיאטים (כגון: הרואין, מורפין)

    קבוצת האופיאטים נמצאת בשימוש נרחב בעולם הרפואה, ומטרתה להקל על כאבים. ישנן תרופות רבות להקלה על כאב, שהן נגזרות של האופיאטים, כגון מורפין ואוקסיקודון. הבעיה העיקרית בשימוש באופיאטים היא שקיים סיכון גדול מאוד להתמכרות, ולפיכך תסמיני הגמילה מהם יהיו קשים ויכללו: הפרעות שינה, דיכאון, הרחבת אישונים, האצה בדופק הלב ובקצב הנשימה, יתר לחץ דם, רעידות, כאבי שרירים, הקאות ושלשולים. במקרים הקלים יותר, סימני הגמילה יתבטאו בעיקר בנזלת, בהזעה, בחרדה ובנטייה לעצבנות. הסם הנפוץ ביותר ממשפחת האופיאטים הוא הרואין, הגורם להתמכרות קשה ביותר. במקרים רבים, גמילה מהרואין מלווה בהופעת "קריז" ובסימני גמילה נוספים.

    כאשר מנסים לגמול מישהו משימוש באופיאטים, חשוב מאוד לעשות זאת בצורה מבוקרת ומדורגת, על מנת להימנע מסימני הגמילה הקשים.

    קיימות דרכים רבות להקל על מצב ה"קריז". במכון הגמילה שלנו, "מרכז אמיל", נבנות עבור המכורים תכניות גמילה מסודרות ומותאמות אישית. המטופלים שלנו עוברים סדרת טיפולים מקצועית ורב-גונית, המתבצעת על-ידי צוות רב תחומי, מקצועי ומיומן. תכנית הטיפולים שלנו כוללת סדנאות, שיחות פרטניות, שיחות קבוצתיות ועוד פעילויות מגוונות, זאת לצד טיפול תרופתי תומך.

    ניסיונות ההצלחה שלנו עם המטופלים שנגמלו, אשר מנהלים היום אורח חיים בריא, מוכיחים שאפשר להתגבר על תופעת ההתמכרות, ושניתן לצאת ממעגל ה"קריז" בעזרת טיפול נכון.

    שתפו את הפוסט עם חברים:

    בואו לעשות שינוי אצלנו

    דברו איתנו, גם אנחנו ההינו שם ויצאנו



      שאלות נפוצות

      אתם שואלים - אנחנו עונים

      האם למכון הגמילה ישנו רישיון מתאים להפעלת המקום?

      מכון "מרכז אמיל" פועל תחת רישיון משולב של משרד הבריאות ומשרד הרווחה (רישיון מספר 16/7/11). הרישיון המשולב מאפשר טיפול בגמילה פיזית יחד עם שיקום פסיכו-סוציאלי מהתמכרות לסמים, אלכוהול או תרופות מרשם.

      האם מותר לבקר מטופלים בזמן שהותם במכון?

      קרובי משפחה מורשים לבקר את המטופלים השוהים במכון "מרכז אמיל" לתקופה ממושכת. הביקורים נערכים פעם בשבוע בלבד בימי שלישי בין השעות 14:00 ל-17:00 או בימי שבת בין השעות 13:00 ל-17:00. בכל מקרה, נערכים הביקורים בתיאום מראש עם הצוות הטיפולי.

      כמה זמן נמשך הטיפול?

      פרק הזמן המינימלי לטיפול במכון "מרכז אמיל" הינו חודש (30 יום). אנו ערוכים לקבל מטופל לכל תקופה, החל מחודש אחד ועד לחצי שנה (פרק זמן מקסימלי לטיפול). לכל מטופל מותאמת תוכנית טיפול אישית על-ידי הצוות הטיפולי. בבניית התוכנית נלקחים בחשבון שיקולים, כגון: מצבו הרפואי, ההתקדמות של המטופל, השינוי שחל בו, מידת מוכנותו להתמודד עם המציאות והיבטים טיפוליים נוספים.

      כמה עולה הטיפול במכון השיקום?

      תקופת הטיפול שונה אצל כל מטופל, ובהתאם לכך גם המחיר ותנאי התשלום. לכן, על מנת לברר את כל המידע הרלוונטי לגבי המחיר, ניתן להתקשר אלינו למספר הטלפון: 09-768-48-48 להגיע לפגישת היכרות ללא התחייבות.

      מי עובד במכון השיקום?

      במכון "מרכז אמיל", מועסק צוות רב מקצועי של אנשי מקצוע מסורים אשר מתמחים בטיפול בהתמכרויות. בין אנשי הצוות נמנים רופא נרקולוג, עובדת סוציאלית קלינית ומדריכים ומנחים טיפוליים אשר מקדישים את כל מרצם כדי לסייע לאנשים מכורים אשר זקוקים לעזרה. כל אנשי המקצוע נבחרו בקפידה והם בעלי ניסיון רב, הסמכה, ידע רחב וכמובן בעלי אישיות אכפתית וחמה.

      מתי יודעים שצריך מרכז גמילה מאלכוהול?

      ישנם שני שאלונים ידועים העוזרים לקבוע אם לאדם יש בעיית התמכרות לאלכוהול הדורשת מרכז גמילה להמשך טיפול:

      • CAGE – ראשי תיבות באנגלית לארבע שאלות שיכולות לעזור בקביעת רמת ההתמכרות. במידה ושתיים מהשאלות הללו נענות בחיוב ישנו יותר מסיכוי סביר לכך שהאדם מכור:
      • Cut down: האם האדם אי פעם הרגיש שהוא צריך לצמצם את היקף כמות השתייה שהוא צורך?
      • Annoyed: האם האדם מתעצבן כאשר שואלים אותו על הרגלי השתייה שלו?
      • Guilty: האם אותו אדם חש רגשות אשם לגבי הרגלי השתייה שלו?
      • Eye opener: האם הדבר הראשון שהוא רוצה לעשות כאשר הוא פוקח עיניים בבוקר זה לשתות?

      כאמור, אם שתי תשובות חיוביות זה דגל אדום. אך עם זאת, ישנם הנוטים לייחס חשיבות גדולה יותר לשאלה הרביעית.

      השאלון השני נקרא AUDIT-C ובו נשאלות שלוש שאלות לגבי התדירות והכמויות של האדם אשר צורך אלכוהול.

      1. כמה פעמים צרכת אלכוהול בשנה האחרונה?
      2. כמה משקאות המכילים אלכוהול צרכת ביום רגיל בו אין סיבה לשתות בשנה האחרונה?
      3. כמה פעמים שתית שישה משקאות או יותר בזה אחר זה בשנה האחרונה?

      לכל שאלה ארבע תשובות ולכל תשובה, בשקלול הניקוד נקבע האם יש חשש לאלכוהוליזם. על פי רוב הדעות השאלון השני מדויק יותר מהראשון.

      קידום אתרים בישראל קידום אתרים בישראל