"אפשר ליטול מאתנו כמעט הכול, חוץ מדבר אחד: את החופש להחליט כיצד להגיב למצבי החיים שלנו. אנו אדונים לגורלנו ולא קורבנותיו" (ויקטור פראנקל)
לוגותרפיה (תרפיה באמצעות משמעות) הינה גישה טיפולית שנוסדה ע"י הנוירולוג והפסיכיאטר, פרופ' ויקטור פראנקל, מחבר רב-המכר העולמי "האדם מחפש משמעות". הגישה ממוקדת בטיפוח הגרעין הבריא באדם וביכולתו למצוא משמעות בכל מצב, לצמוח אל מול נסיבות החיים, על האתגרים וההזדמנויות שהם מזמנים, תוך מכוונות אל העתיד.
הטענה הרווחת בשיטה זו הינה שבכדי לחיות זקוק האדם למשהו שעבורו כדאי לחיות וכי למשמעות יש ערך הישרדותי בעולם
. לפיכך, הלוגותרפיה מבוססת על תהליך המכוון את המטופל לחפש אחר משמעות ולמצוא אותה, ותפקידו של הלוגו תרפיסט הוא להרחיב את שדה הראייה של המטופל, עד שיכיר את הטווח המלא של הערכים שלו והמשמעויות שלהם.
ההבנה שלעיתים מידה מסוימת של קונפליקט היא דווקא תקינה ובריאה, וכי סבל אינו בהכרח סימפטום של נוירוזה, אלא יכול להיות אפילו הישג אנושי, במידה והאדם מוצא בו משמעות.
הוא ביקר גם את פירמידת הצרכים של אברהם מאסלו, שטען שעל מנת שיוכל האדם לעסוק במשימה של מציאת תכלית ומשמעות בחיים, עליו לספק קודם כל את צרכיו הבסיסיים כגון שתייה, אכילה, תחושה של ביטחון והרגשה של שייכות.
ההבנה כי מה שאנחנו נוטים לראות כצורך, ניתן להבין גם כמשמעות. למשל, בריאות תהיה משאת הנפש הנעלה ביותר עבור האדם החולה, בעוד שעבור אנשים בריאים היא עשויה להיראות כדבר מה המובן מאליו. שיטה זו מוסיפה כי גם בעתות מצוקה והן בעתות שפע ניתן להוביל את האדם לחפש אחר משמעות, ועל כן הצורך במשמעות הינו בלתי תלוי בצרכים אחרים.
חיפוש משמעות מצוי בליבת הקיום האנושי, וחוצה דורות ותרבויות. מחקרים רבים מצביעים על תפקידה המרכזי של משמעות בחיים ברווחה נפשית ופיזית, כמו גם כמרכיב מפתח בהתמודדות עם מצבי משבר וסיכון.
מכון ליברה מוצא לנכון לאמץ ולנהוג לפי שיטה זו על מנת להקנות למטופלים לא רק גמילה ושיקום מההתמכרות ממנה הם סובלים, אלא גם לאמץ גישה משמעותית לחייהם על מנת ללמוד ולהתפתח במציאות שאחרי הטיפול
